אוכלוסייה

היישוב משלב בתוכו אוכלוסייה מגוונת הכוללת בתוכה דתיים וחילוניים, עולים חדשים עם ותיקים. היישוב עלי מונה היום כ-850 משפחות. רבים מתושבי עלי עובדים במוסדות החינוך ביישוב ובסביבה. תושבי עלי העוסקים במגוון מקצועות נוסעים לעבודה בי-ם וגוש-דן מדי יום. בנוסף, בעלי פועלים בית תוכנה למחשבים ועסקים נוספים.

חינוך

ביישוב פועל סניף בני עקיבא שכולל 300 חניכים וחניכות מכל גוני החברה בעלי. בנוסף הוקם סניף "אריאל" לבנים ולבנות. המכינה הקדם-צבאית הראשונה, בני דוד, הוקמה בעלי. בראש המכינה הקדם צבאית ביישוב עומדים הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. המכינה השפיעה רבות על אופיו של היישוב, כיוון שבוגרי המכינה, רבים מהם קצינים בשירות קבע, קבעו את ביתם ביישוב.

שירותי דת

בקיץ  (2006) התמנה הרב אברהם שילר מישיבת הגולן לרב היישוב ועבר להתגורר בו. בנוסף, פועלים ארבעה רבני קהילות בשכונות השונות. בשנת 2007 נחנך בית הכנסת המרכזי "משכן עלי" במרכז היישוב, לאחר 6 שנים של השקעה ועבודה מאומצת על ידי הנהגת היישוב ובשיתוף מלא של התושבים, אשר נרתמו בתרומה כספית לאורך 10 שנים. תרומתו הנדיבה של ידיד היישוב, דייויד ברונפמן הביאה לסיום הקמת בית הכנסת ובו בית כנסת ספרדי "מעשה ניסים" ובית כנסת האשכנזי, מניין צעירים ועוד. ב"משכן עלי" מתקיימים שיעורי תורה קבועים ואירועים קהילתיים לכלל תושבי עלי לאורך השנה כולה.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב אחוז אנשי הצבא הגבוה ביישוב והשקפת העולם הממלכתית של המכינה הקדם צבאית, מסמל היישוב את הממלכתיות הציונית דתית ואת הקשר בין הציונות הדתית לריבונות הישראלית. לאחר תוכנית ההתנתקות, היו בימין שביקרו את ה"ממלכתיות" המאפיינת את תושבי היישוב.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלו שלושה מתושבי עלי: רועי קליין, סמג"ד בחטיבת גולני, סגן עמיחי מרחביה, מהילדים הראשונים אשר גדלו בעלי, ורס"ל גלעד זוסמן, תושב שכונת נוה שיר. רועי ועמיחי נפלו יחדיו בקרב בינת ג'בייל. ב-2010 נהרג תושב היישוב רס"ן אלירז פרץ במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה. כמה מבני היישוב נרצחו בפעולות טרור, ביניהם בני הזוג אבי ואביטל וולנסקי הי"ד שנרצחו בכבישי השומרון, סלעית שטרית (גוטמן) שנרצחה בפיגוע בבקעה, וצבי גולדשטיין נרצח בפיגוע בוואדי חראמיה.

סמוך לצד הדרומי של עלי נמצאים מעיין הגבורה ומעיין העוז - מעיינות אשר שופצו על ידי היישוב להנצחת הנופלים.

 

שכונות ביישוב

• שכונת נוף הרים: הוקמה ב-1995 על גבעה בגובה 800 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום 60 משפחות. רבות ממשפחות השכונה הן משפחות של אנשי קבע המשרתים בצה"ל.
• שכונת היובל: הוקמה בשנת 1998, שנת היובל למדינת ישראל (ומכאן שמה), על גבעה בגובה 854 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום (2006) כ-45 משפחות, בהן משפחות רבות של קציני קבע ב. התשתיות בשכונה הוכשרו על ידי משרד השיכוןוחלק מהבתים נבנו על ידי הסוכנות היהודית.‏^[2] תושבי השכונה הראשונים היו תלמידים של הרב אלי סדן. למרות הבטחות אישיות של אריאל שרון לא רצה הרב סדן לתמוך בהרחבת היישוב (בשכונת הראה), לפני קבלת אישור כתוב מהממשלה, ואכן קיבל על כך אישור כתוב משר הביטחון שאול מופז.
  בעקבות עתירת שלום עכשיו משנת 2005 שטענה לאי-חוקיותה של השכונה, תחילה בטענה שאין השכונה מוגדרת במסגרת תוכנית בינוי ערים, ואחר כך בטענה לאי-חוקיותם של חלק מהבתים בשכונה על פי תצלומים המוכיחים כי שטחים אלו היו מעובדים קודם עבודות הבנייה, ולכן קיימת אפשרות שיימצא מי שיוכל להוכיח את בעלותו עליהם, וייתכן שמדובר בערבים תושבי הכפר הסמוכים. על פי עתירות אלו הורה  לשר הביטחון לבחון מחדש את אישורה של השכונה, או לחלופין להודיע על הוצאת צווי הריסה. במקביל התקיימה מערכה ציבורית להכשרת המבנים בעקבות נפילת שני קצינים מתושבי השכונה, רס"ן רועי קליין ורס"ן אלירז פרץ.‏^[3] במאי 2011 הודיעה המדינה על כוונתה להכשיר את הבתים ולהשאיר שטח חלופי לצורך פיצוי אם יימצא טוען לבעלות על הקרקע (על פי הצעתו של דן מרגלית).‏^[4]
• שכונת פלגי מים: הוקמה ב-2001 על גבעה בגובה 760 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום 50 משפחות. המשפחות מגוונות - בעלי בתים עובדים, אברכים וסטודנטים.
• גבעת הראה: הוקמה ב- (2003) על גבעה שצופה על שילה המקראית ומקום המשכן הקדום על פי החפירות הארכיאולוגיות שם. קו הגבעות סביב ממנו ניתן לראות את המשכן, סומן והיה מקודש. קו ראיה זה נקרא "הרואה" ועל שמו השכונה. טרם בניית השכונה קיבל הרב אלי סדן, התומך בקו ממלכתי תושב השכונה ורבם של רבים מתושביה, אישור בכתב משר הביטחון דאז, שאול מופז, כי הממשלה תומכת בבניית היישוב מבחינת החוק. בשכונה כיום () 22 משפחות וכ-50 ילדים. רוב התושבים עוסקים במקצועות חופשיים וחלקם סטודנטים.