לתעדף מנופי צמיחה על פני מנופי אשראי!

הנני ממליצה על מהלך משולב בו מחד גיסא יהיה פיקוח הדוק יותר של בנק ישראל בנושא המשכנתאות ומאידך גיסא תעשה הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים מאמץ משנה לייצר למשק הישראלי מנופי צמיחה אמיתיים, זאת באמצעות מינוף שוק הנדל"ן והתשתיות כקטר המוביל(!) של כלכלת ישראל. לטעמי יהיה חשוב לה לעתיד לבוא, לא פחות מתעשיית ההייטק שכבודה במקומה מונח!

בתור מי שמתמחה  שנים רבות הן בשוק הדיור והן בשוק ההון וכלכלת ישראל, דומה שהמשק השלנו  מצוי במהלך השנה האחרונה בדיסוננס יוצא דופן: למרות ועל אף מגיפת הקורונה קיים ביקוש חסר תקדים, הן לדירות והן למוצרי צריכה, החל מהלבשה, הנעלה וכלה במכוניות וטיסות לחו"ל, ובד בבדד תחום ההייטק פורח יותר מתמיד, ומעניק BOOST רציני לביקושים בכלל ולשוק הדיור בפרט.

כמו כן אנחנו שומעים בשורות מעודדות המבשרות על צמיחה הולכת וגדלה המגיעה בשנה האחרונה לכ-5.5 אחוזים ועל צמצום משמעותי של הגרעון בתקציב. בכלל ,התחושה הינה של "עסקים כרגיל", בין לבין המגבלות המוטלות על המשק עקב הקורונה.  הקניונים ובתי הקפה מלאים וגדושים,  מחירי הדיור מזנקים וכך גם כמות נטילת המשכנתאות שחצתה השנה את שיא כל הזמנים.

ישנם  כמובן היבטים חיוביים בהתאוששות הבזק שהייתה מהמשבר הכלכלי שאיים על כולנו עקב הקורונה, אולם על מנת שכלכלת ישראל בכלל ושוק הדיור בפרט ימשיכו להתנהל כיאות וישמרו על איזון נכון, הייתי מציינת כעקב אכילס משמעותי, את מנופי האשראי המוגזמים שייצר בנק ישראל בדצמבר 2020, בכך שאפשר לנוטלי המשכנתאות, לקחת אותן בתנאים חלומיים, לכאורה, של שני שלישים ריבית פריים, הידועה כזולה יותר היום אך תנודתית ולא צפויה בהמשך.

חלומיים, לכאורה, זאת משום שכפי שאמרו חז"ל "סוף מעשה במחשב תחילה". ולהלן הסייגים שלי מהמלך הזה של נגיד בנק ישראל: 

סייג ראשון, אין עוררין על כך שבנק ישראל ייאלץ, בשלב כזה או אחר, להעלות את הריבית במשק, זאת על מנת לנסות ולבלום תהליכים אינפלציוניים המורגשים כבר היום בכלכלה העולמית בכלל, כולל במשק הישראלי, זאת עקב הצריכה הגוברת. ברור כי העלאת הריבית משמעותה תוספת מאות שקלים בהחזר המשכנתא למאות אלפי בתי אב.

סייג שני, קל וחומר אם נתייחס ספציפית להיצע המתדלדל והולך בשוק הדיור, זאת עקב שילוב העדר שיווק קרקע מספק במהלך השנים האחרונות, העדר מינוף התחדשות עירונית בכלל ותמ"א 38 בפרט ומחלת המחלות של ענף הנדל"ן - הביורוקרטיה. משתנים בעייתיים אלה, לצערי, יגרמו לכך שעוד נתגעגע כולנו לעלייה של 10.6 אחוזים שהייתה ב-2021 במחירי הדיור.

סייג שלישי, עדיין קיימים אחוזי אבטלה גבוהים יחסית במשק הישראלי והתרחיש בו יהיו, אלפים רבים של נוטלי משכנתאות שבהם לפחות אחד מבני הזוג מובטל, עלולים, חלילה, לייצר משבר כזה או אחר בשוק המשכנתאות, מה שישפיע, כמובן לא רק על שוק הדיור, אלא גם על המשך הצמיחה התקינה במשק הישראלי . 

על כן, לסיכום, הנני ממליצה על מהלך משולב בו מחד גיסא יהיה פיקוח הדוק יותר של בנק ישראל בנושא המשכנתאות ומאידך גיסא תעשה הממשלה וכל הגורמים הרלוונטיים מאמץ משנה לייצר למשק הישראלי מנופי צמיחה אמיתיים, זאת באמצעות מינוף שוק הנדל"ן והתשתיות כקטר המוביל(!) של כלכלת ישראל. לטעמי יהיה חשוב לה לעתיד לבוא, לא פחות מתעשיית ההייטק שכבודה במקומה מונח!
 

*כותבת המאמר הילה מילר היא מומחית לשוק ההון ונדל"ן וסמנכ"לית השיווק של חברת מ.אביב